לשון הרע באינטרנט

לשון הרע באינטרנט

מאת: עורך הדין יורם ליכטנשטיין

מה זה “לשון הרע” ?

לשון הרע הוא כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; לבזותו בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו; לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו וכן לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

פרסום לשון הרע, מה הוא?

פרסום הוא כל פעולה שגורמת לכך שלשון הרע מגיעה לידיעת אדם נוסף אחד או יותר. זה יכול להיותך בפייסבוק, בוואצאפ, בעיתון, בטלביזיה או בכל אמצעי תקשורת אחר.

מי אחראי על לשון הרע?

הגולש או כל אדם אחר שפרסם בעצמו לשון הרע על אחר – אחראי לדבריו. קל ופשוט.

אולם לא רק המפרסם אחראי. החוק קובע שגם מי שסייע לו להביא את הפרסום לידיעת הציבור יהיה אחראי. כך, בעת פרסום לשון הרע באמצעי תקשורת מטיל החוק אחריות גם על כלי התקשורת ונציגיו (דוגמת העורך).

ביישום החקיקה הקיימת בתחום המקוון הטילו בתי המשפט גם אחריות על נהלי קבוצות ופורומים כמו קבוצות פייסבוק, שלא דאגו לשמור על חברי הקבוצה שלהם.

כלומר, גם מי שפרסם את הוצאת הדיבה במקור וגם מי ששולט במקום בו פורסמה, יהיו אלו שיצטרכו לשאת באחריות ביחס אליה.

הגנות והקלות בעונשים

החוק קובע מספר הגנות. כלומר – גם אם מה שפורסם יחשב כלשון הרע, עדיין יתכן שפרסומים מסויימים יזכו להגנות הקבועות בחוק.

אלא שיש לזכור שההגנות אינן אוטומטיות, ויש לעבור תהליך מורכב של הליך משפטי על מנת להינות מהן. לפעמים, עצם ההליך המשפטי יכול לגרום לתקלות שונות, ומומלץ להמנע ממנו.

גם אם מפרסם לשון הרע לא הצליח להוכיח את יסודות אחת מההגנות, עדיין בית המשפט רשאי להתחשב באמונתו של המפרסם באמיתות דבריו, בכוונתו או העדר כוונתו לפגוע, בהתנהלותו לפני ואחרי הפרסום, בהתנצלות או בתיקון הפרסום על ידו וכדומה.

לשון הרע – עבירה פלילית.

הוצאת דיבה עשוייה אפילו להחשב עבירה פלילית. אבל מה ההבדל בין השתיים?

אחד ההבדלים הוא כמות האנשים לגביהם בוצע הפרסום אך ההבדל העיקרי הוא קיומה של כוונה לפגוע בנפגע. בלעדיה – אין אחריות פלילית. “כוונה לפגוע” היא “כוונות רעות ומזימות ארסיות”, ובעברית – כשהשופט יחשוב שהגזמתם.

קשה לתת קו מנחה לכל המקרים שיכללו בכך, אולם תהיה חשיבות לכמות הפגיעה, היקפה, מה שהוליד אותה ונתונים רבים נוספים.

לשון הרע והאנונימיות באינטרנט

נניח שפורסמה לשון הרע עליכם. ונניח שברור לכם שאין למפרסם הגנה. גם אז האינטרנט מציבה אותנו בפני מכשולים לא פשוטים. למשל, כיצד ניתן לדעת מי הוא האדם הספציפי האחראי לדברים שנכתבו בפרופיל פיקטיבי?

עד היום, מרבית בתי המשפט לא אפשרו חשיפת פרטי גולשים מעוולים (אלא במקרים חריגים בהם התקיימו נסיבות שאיפשרו לשכנע את בתי המשפט אחרת).

המחוקק הישראלי נקרא כבר מספר פעמים לאפשר הליך של חשיפת פרטי מעוול, אך במועד כתיבת מאמר זה טרם התקבלה חקיקה בנושא (אם כי בעצם ימים אלו עלתה לשולחן ועדות הכנסת חקיקה המנסה לאפשר חשיפת פ]רטי מעוולים בעילות זכויות יוצרים).

כמה כסף אפשר לקבל?

טוב אז הוכחנו שהוציאו עלינו לשון הרע, מה הפיצוי או הסעד שמגיע לנו?

הכלל הבסיסי במשפט האזרחי הוא שבתביעה אפשר לקבל פיצוי על נזק שנגרם בפועל בלבד. כל אותן תביעות עתק על עוגמת נפש נתקלות במרבית המקרים במציאות הקרה וקפוצת הארנק.

לצערנו, ברוב המקרים הרי מי שנפגע מהוצאת דיבה אינו יכול להוכיח נזק שנגרם לו בפועל.

לכן קובע החוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד 50,000 ש”ח. עוד קובע החוק שאם נוכיח שלשון הרע פורסמה ב”כוונה לפגוע” הפיצוי יוכפל. שימו לב, “עד” 100,000 ש”ח (עדיין, יתכן שפחות).

בקביעה מה הוא הסכום שוקל בית המשפט שיקולים שונים. למשל – התנהגות מפרסם לשון הרע לפני ואחרי הפרסום, כוונתו של המפרסם כפי שהיא מתבטאת בפרסום ובעובדות, התעקשות המפרסם לטעון טענות הגנה שנדחו ועוד.

מסקנות

המסקנה הראשונה היא הזהרו בדבריכם אל תאמרו דברים שיש בהם לפגוע באחרים ולהקים להם עילת תביעה כנגדכם.

המסקנה השניה, היא שאם מישהו פרסם לשון הרע שפגעה בכם – החוק יוצא לעזרתכם. גשו מיד לעורך דין המתמחה בלשון הרע והוצאת דיבה, התייעצו עימו ונהלו את הפגיעה שלכם בצורה הטובה ביותר בשבילכם.

Comments are closed.